Beit Yosef Yoreh Deah 148 – בית יוסף יורה דעה קמח‏ – Tur

(א) שלשה ימים לפני אידיהן של גוים מלבד יום האיד שלהם אסור לשאת ולתת עמהם. (ג) ואם נמשך האיד ג׳ ימים או ד׳ ימים חשוב הכל כיום א׳ וג׳ ימים לפניהם אסורין. (ו) ואינו נקרא יום איד ליאסר ג׳ ימים לפניו אא״כ הוא יום קבוע לכל ועושין אותו בכל שנה ושנה ומיהו אם הוא יום קבוע לכל אסור ואפילו אינו עיקר האיד שהחזיקו על שם אלהיהן אלא ה״ה שאר האידין שהחזיקו בהן על שם שאר דברים ואפילו יום גינוסיא של מלכים. (ז) אבל אם אינו יום קבוע לכל כיום תגלחת זקנו ויום שעלה בו מהים שעושין אותו יום איד אינו אסור אלא באותו היום ועם אותן שעושין אותו איד באותו היום. (ח) אבל עם אחרים מותר ואפילו הן משועבדים לאותן שעושין איד בו ביום ואפילו באיד קבוע אין איסור אלא באותו העיר שהאיד בתוכה אבל חוצה לה אפילו הסמוכין לה מאד מותר לשאת ולתת עמהם ואפילו הן משועבדים לה. (ד) בד״א בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ אין איסור אלא ביום האיד בלבד. (א) והך מו״מ פירש״י דאסור משום דאזיל ומודה לעבודה זרה ועובר משום לא ישמע על פיך הילכך כל דבר שמתקיים אסור למכור להם ששמח בו ואזיל ומודה לעבודה זרה ומותר לקנותו מהן שהוא עצב במכירתו ואינו מודה ודבר שאינו מתקיים מותר למוכרו להם ואסור לקנותו מהם והראב״ד כתב שאפילו דבר המתקיים אסור לקנותו מהם שהרי המעות מתקיימין בידו.
ור״ת פירש שאין במכירה משום דאזיל ומודה אלא משום שקונה צורך לעבודה זרה הילכך כל דבר שאינו לצורך תקרובת מותר למוכרו להם ומותר ליקח מהם בדבר המתקיים אבל דבר שאינו מתקיים אסור ליקח מהם ששמח הרבה במכירתו ואזיל ומודה. (ה) ואסור לשלוח לו דורון ולקבלו ממנו ואם אי אפשר לו שלא יקבלנו משום איבה יקבלו ממנו ולא יהנה בו.
ובגוי שמכירין בו שאינו עובד עבודה זרה הכל מותר. (א) ואסור להשאילן ולישאל מהן ולהלוותן וללוות מהן ודוקא בלא ריבית אסור להלוותן אבל מותר להלוותן בריבית ואסור לפורען וליפרע מהם מלוה בשטר אבל מלוה ע״פ נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם והאידנא אפילו מלוה בשטר חשוב כמציל מידם אפילו אינו ריבית וכל שכן אם הוא בריבית אבל היכא דאיכא משכון קאמר בירושלמי שאין נפרעין מהם שאינה חשובה כאבוד וכתב א״א הרא״ש ז״ל וכ״ז מיירי בשאינה בריבית אבל אם היא בריבית אפילו במשכון חשוב כמציל מידם ונפרעין מהם. (ב) ואם נשא ונתן ביום האיד אסור ובג׳ ימים שלפני האיד בארץ ישראל לרב אלפס מותר ולר״י אסור ולזה הסכים א״א הרא״ש זכרונו לברכה. (ט) אסור ליכנס לבית הגוי ביום אידו וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש. (י) ואסור לכפול לו שלום לעולם לפיכך טוב להקדים לו שלום כדי שלא יתחיל הגוי ויצטרך לכפול לו. (יא) גוי ההולך לתרפות פי׳ לטעות למרחוק בהליכה אסור לשאת ולתת עמו בחזרה מותר.
ואם נקשרים חבורות חבורות יחד אף בחזרה אסור שניכר הדבר שדעתו לחזור שם וישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר לשאת ולתת עמו ובחזרה אסור ואם ישראל משומד הוא בין בהליכה בין בחזרה אסור. (יב) והאידנא כתב הרשב״ם בשם רש״י שהכל מותר דלאו עובדי עבודה זרה הם ולא אזלי ומודי.
ואע״ג דמתנדבין ונותנין המעות לכהניהם מותר לו להלוותן שאין כהניהם קונין מהם לא תקרובות אלו ולא נויה אלא אוכלים ושותין אותם ועוד כיון שעיקר פרנסתינו מהם ואנו נושאין ונותנין עמהם כל ימות השנה ואם היינו פורשים מהם ביום אידם היה לנו איבה לכך שרי והכי תניא בתוספתא בד״א בגוי שאינו מכירו אבל אם מכירו מותר מפני שהוא כמחניף לו ותניא נכנס לעיר ומצאם שמחים שמח עמהם מפני שהוא כמחניף להם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון